צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם מורה כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. המסמך מבטא את רצונו של המצווה, ובכפוף לדרישות החוק הוא גובר על חלוקה לפי דין ירושה. עריכת צוואה מסודרת מצמצמת באופן ניכר את הסיכון לסכסוכים בין יורשים.
ההסדר בחוק
חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מסדיר את אופן עריכת הצוואה, סוגיה, תוקפה ודרכי קיומה. עקרון העל הוא כיבוד רצונו של המצווה, בכפוף לדרישות צורניות שנועדו להבטיח שהצוואה משקפת אכן את רצונו החופשי.
חמשת סוגי הצוואות
- צוואה בכתב יד - נכתבת כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך וחתימה. אינה דורשת עדים.
- צוואה בעדים - בכתב, עם תאריך וחתימה, בנוכחות שני עדים החותמים כמאשרים שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו.
- צוואה בפני רשות - נאמרת בעל פה או מוגשת בכתב בפני שופט, רשם, רשם לענייני ירושה או נוטריון.
- צוואה בעל פה (שכיב מרע) - אפשרית רק כשהמצווה רואה עצמו מול פני המוות, בפני שני עדים שעורכים זיכרון דברים ומפקידים אצל הרשם לענייני ירושה.
- צוואה הדדית - צוואה של שני בני זוג, התומכים זה ברצונו של זה, עם מנגנונים מיוחדים לביטול ולשינוי לאחר פטירת אחד מהם.
מתי כדאי לערוך וכיצד לעדכן
מומלץ לערוך צוואה בכל שלב משמעותי בחיים: נישואין, לידה, גירושין, רכישת נכס, או שינוי מהותי בהרכב המשפחה. כדאי לעדכן את הצוואה בכל פעם שמתרחש שינוי כזה, כדי שהיא תמשיך לשקף את הרצון העדכני.
היכן לשמור ולהפקיד
ניתן להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. ההפקדה אינה חובה ואינה מקנה תוקף משפטי נוסף, אך היא מבטיחה שהמסמך יישמר במקום מסודר ויאותר לאחר הפטירה.
מקורות ומידע נוסף
מאמרים קשורים
המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף בחינה פרטנית של נסיבות המקרה.